תקלה או תקלה? |
|
הסופר ב 'טימופייב בספר "אנחנו אומרים נכון?" מכנה עיוות ברור, אם כי זקן מאוד, של המשפט הידוע: "נהייתי כמו תרנגולות במרק הכרוב." "ככלל הם לא מרתיחים מרק כרוב מתרנגולות", כותב טימופייב. "לאן, אם כן, התרנגול הסתיים (תרנגולות - בשם הישן)? הכל קשור לעיוות של פתגם עממי ישן: "נכנסתי ל- OSHIP כמו תרנגולות". ביטוי זה לא נמצא באף מילוני ההסבר והביטוי. המילונים של MI מיכלסון וד.נ. אושקוב, מילונים בני 4 כרכים ו -17 כרכים שפרסמו האקדמיה למדעים נותנים רק אמירה שהוא קיבל כמו עוף במרק כרוב, כלומר בצרה בלתי צפויה, במצב לא נעים. מ.י. מיכלסון מצטט כאיור קטע מסיפורו של V.I.Dal: "אתה לא יודע איפה תפסיד. הוא הלך, הלך, ונתקל באומל שלו, והכה כמו תרנגולות במרק כרוב: הצ'רקסים לקחו אותו בידיים חיות - הוא רץ לעבר הצייד והחיה, והוא בעצמו רץ אליהם.. המריטה, שעלתה על בסיס אטימולוגיה כוזבת (רק מריטה או מריט יכול היה להתברר מ"מריטה "), מוכנה כאילו לעקור את מרק הכרוב במקור מהמשפט. בינתיים, יתכן פרשנות אמינה יותר למקורות הביטוי הזה. העובדה היא שלפני העוף נקרא לא רק עוף זכר, אלא גם תרנגול של כל משחק (דגי שחור, למשל). במספר ביטויים נלכדתי כמו שועל במלכודת, כמו חרטום לוז במלכודת וכו ', בצחוק ובאופן אירוני זה נשמע כמו עוף במרק כרוב (בערך חרטום שחור). יתר על כן, לביטוי האחרון יכול להיות מקור מילולי וגם קשור במלכודות. בימים ההם הייתה מעין מלכודת שצבטה את רגל הציפור - דוקרן, או צביטה או צביטה (כלומר מהדקים, מלקחיים, חסרונות). מלכודות כאלה העשויות עץ מפוצל הונחו על ציפורים, חיות גדולות (שועלים, דובים), סנאים וארתנים. ידו או רגלו של צייד לא זהיר, חוטב עצים חסר מזל, יכול היה ליפול לשאפה (או קמצוץ), כמו מלכודת. זה הוליד את האמרה. "להיכנס לשאפה - להידוק, בשכימיה, בצרה", - נקרא במילון של V. I. Dahl. אז, גרסה ראשונית נוספת של האמרה: נהייתי כמו תרנגולות בשאפ (בקמצוץ), שהעניקו צליל ונגינה סמנטית מתוך המילים ש'פ - קמצוץ - ששי.
V. I. Dal במילונו מצטט להט ובריונות - לשם מקום חבוט, שבר על עץ, כמו גם להט וכדור (זעיר עבורו - בריון) - לציון וו, חוטם, זסטרוגה.יש גם ביטוי פתגמי: "אין שום תקלה, אין תקלה, הכל חלק"... יתר על כן, ההבחנה העתיקה בין המילים בריון (שבר בעץ) לבין תקלה (ססטרוגה, סד בעת עיבוד לוח) מאפשרת לחדור למשמעות המקורית של האמרה. לא מדובר על קשרים ורסיסים בולטים, אלא על הווים שנותרו לאחר העיבוד, ועל הקשרים בלוח, שתמיד קשה מאוד ליישר אותם. אין קשר, אין תקלה - המשמעות היא שהכל מעובד בצורה נקייה והחומר מהשורה הראשונה (ללא קשרים) מובא לברק מראה. מכאן שהשימוש הפיגורטיבי באמרה אינו השוואה פשוטה, לא איכות החומר, אלא עבודה טובה, ביצוע מבריק של עסק או משימה כלשהי. כך צריך להבין את הביטוי בלי תקלה, בלי תקלה. וזו דוגמה נוספת לדמיון החי של פתגמים ואמרות, חוכמה עמוקה ודיוק המשמעות הכלולה בהם. ל 'סקבורצוב פרסומים דומיםקרא עכשיוכל המתכוניםקרא עכשיו |
ניסיונות "לתקן" פתגם כזה או אחר ואמירה, להבהיר ולהבהיר את משמעותו נתקלים לעתים קרובות למדי. זאת בשל העת העתיקה של פתגמים ואמרות רבות, שכחה חלקית או מוחלטת של משמעותם המילולית, פוליסמיה, המאפשרת לעיתים לפרש אותם בדרכים שונות.
כשהם מציעים להחליף תקלה בטרמפ, רבים רואים בהם מילים משורשים ומשמעויות שונות. במציאות זה לא לגמרי נכון. בסירוגין של התנועות e-i-o - "אפס צליל" היחסים הפונטיים של העת העתיקה משתקפים. ברור כמובן שהמילים ההיסטוריות מאותו שורש, המושרשות בקולות שונים, יכולות להיתפס לאורך זמן כקשורות למחצה, או אפילו זרות באותה מידה, כמו למשל המילים לקרוע - לברוח - משיכה - בריון - עצבני - שטויות (למרות שכולם חוזרים לאותו שורש). אגב, מאותו שורש המילים טורף (מה נקרע), חור (מה נקרע, נקרע) ודרך (מעבר שנגרע ביער) נוצרים מאותו שורש. דוברים רבים נוטים לקשר בין המילה כפר למילה עץ במקור. למעשה, הנה אותו שורש לקרוע. כפר הוא מקום של יישוב יער, בו נקרעו עצים, נקרעו, פשוטו כמשמעו "מקום קרוע, אדמה עיברית". בניבים עממיים מודרניים המילה הישנה דור נשמרה - "אדמה בתולית הרים, חדש" אוֹ "כְּפָר" (ליפין דור, למשל): אין קשר עם הקשר שלו לפועל לקרוע - לקרוע.
