צמחי מזון ותכונותיהם הרפואיות |
לכן, סיבים - החומר העיקרי של קרום הצמח - אינם נספגים בגוף, אך יש צורך להפעיל את תנועתיות המעיים, יחד עם הפקטין מנטרלים גם פסולת עיכול. פקטינים של צמחי פירות יער רבים הם נוגדי אנטי-טבעיים המסייעים להסיר מהגוף מלחים של מתכות כבדות שנוצרו במהלך שיכרון תעשייתי וביתי. פירות יער ו פרי - מקורות למכלול טבעי מאוזן של סוכרים (פרוקטוז וגלוקוז) המוטמעים בקלות על ידי הגוף ואינם בעלי השפעה מזיקה.
חומרים מינרליים של ירקות וגידולי פירות, היוצרים תרכובות בעלות תכונות אלקליות במהלך העיכול, עוזרים לשמור על תגובה מעט אלקליין בדם ולנטרל את ההשפעות המזיקות של חומרים שומניים בעלי תכונות חומציות הכלולות ב בָּשָׂר, לחם, שומנים. הכללת הירקות בתזונה הופכת אותו להרמוני, מונע התרחשות של מחלות במערכת העיכול.
נורמות מבוססות מדעיות של צריכת ירקות (קילוגרמים לשנה), שפותחו על ידי המכון לתזונה של האקדמיה למדעי הרפואה, הן 128-164 ק"ג, כולל כרוב - 32-50, עגבנייה - 25-32, מלון - 20, מלפפון - 10-13, בצל - 6-10, גזר - 6-10, סלק - 5-10, אפונה ירוקה - 5-8, כרובית - 3-5. הצורך האנושי בפירות וגרגרים על פי נורמות מוצדקות מבחינה רפואית הוא 100-110 ק"ג בשנה. בשיעור כללי זה, החלק הגדול ביותר נופל על תפוחים - 35%, ענבים - 10-12%, דובדבנים, אגסים, שזיפים, תּוּת, פטל, דומדמניות הם 5-6% כל אחד.
הצורך בירקות ופירות בתזונה מאוזנת למניעת מספר מחלות הופך את גידול ירקות וגננות לענפים העיקריים בחקלאות. אין זה מקרה שבשנים האחרונות, כדי לענות על צרכי האוכלוסייה למוצרי מזון יקרי ערך אלה, האזורים לקוטג'ים בקיץ וגנים קולקטיביים הולכים וגדלים מדי שנה. סאפינה ל.ק. |
המבנה וההרכב הכימי של ירקות ופירות | מקורם המרפא של צמחים |
---|
מתכונים חדשים