טלה עם חבוש מטוגן בקלחת

🔗

נתקלתי כאן במתכון מעניין. ולאד פיסקונוב סיפר עליו ב- LJ שלו, והתייחס לדודו דודנדוק. מי רוצה לקרוא - אנא לכו לכאן. 🔗

אז, המוצרים.

🔗

אנו חותכים את הבשר לצלעות טלה ממש, כביכול, נתחי עסק, והשאריות בצורת כל ... יועילו גם כן.

🔗

חותכים את הגזר לרצועות דקות. הוא דק. זה לא פילאף בשבילך.

🔗

פלפל ...

🔗

... גם קשיות. לא עבה.

🔗

חַבּוּשׁ. אנו חותכים כל אחד לארבעה חלקים ואז שוב כל חלק לחצי. לִמְחוֹק
ליבות וזרעים.

🔗

ולמילוי המרק נחתוך אגוויה אחת וככה.

🔗

תבלינים ותבלינים. בשוק ביקשתי מהמוכר כל מיני תבלינים, תבלינים, תבלינים,
תכין לי תערובת לטלה וחבוש. במקביל הוסיף - "ובכן, משהו לסוג העשן ...". פגשתי את תשומת הלב וההבנה המכובדת של הבעיה במקביל עם הנחה וכפית נוספת של משהו ריחני וטעים.

🔗

אבל בכל זאת לקחתי כמון נוסף. טלה וכמון הם מלווים בלתי נפרדים בקלחת.

🔗

חותכים את הבצל לחצאי טבעות דקות.

🔗

לקחתי יין יבש.

🔗

והוסיפו לו סוכר. כי לא הייתה שן מתוקה.

🔗

מעט שמן זית.

🔗

אני אגיד כמה מילים על הקלחת השנייה. מוזגים שם "רק" מים. והכנסנו את כל הבשר ההוא, שעליו התנהלה שיחה, במובן - "הם גם יועילו".

🔗

אז יהיה מרק. האם זה רותח? מסיר את הקצף ...

🔗

... מכסים במכסה. אנחנו יוצרים אש כך שהמרק העתידי שלנו מגרגר מעט. ושום דבר יותר.
ותני לו להתבשל במשך שעה וחצי.
ובאמצעות אלה אותו חבוש, שנחתך לחתיכות קטנות יותר, הכנסנו את המרק לקלחת עם השאריות (מדוע עם ה"שאריות "יתברר בהמשך).

🔗

ואנחנו נבשל עוד שעה על אש נמוכה מאוד. עד שהחבוש הופך רך וניזון מכבש הבשר העבה והעשיר שלנו ... כדי שיהיה טעים.

שמן. ירקות. יוצקים לקלחת.

🔗

אנחנו מתחממים. כדי להבין את הרגע
את נכונות השמן ולהסיר ריחות וטעמים זרים אפשריים - אנו משליכים רבע מהבצל לשמן (מכיוון שיש מעט ממנו - שמן).

🔗

ואנחנו מחכים שהבצל, כמו שאומרים, יטחן. ברגע שהיא, הבצל, הגיעה למצב הזה, אז אנחנו זורקים אותו.

🔗

ומטגנים את החבוש בשמן זה. ברגע זה הוספתי כף קינוח של שורשים - תבלינים - תבלינים. ליצירת טעם וארומה. אתה יודע, זה עבד!
אז - מטגנים, או יותר נכון, מטגנים את החבוש.

🔗

בלי פנאטיות, אבל עד למצב הזה. הארומה שווה את זה !!! לברוח מהבית. היה טוב בחוץ. שמנו את התוצאה בצד. לבינתיים.

🔗

ושם את הבשר בחמאה.

🔗

ואנחנו מטגנים. אנחנו פשוט מטגנים, לא תבשיל שם, או .... קורט כמון ועוד כף תבלינים - אל תצטערו על תבלינים. מרגישים את התוצאה ... אני עונה. מטגן פירושו לטגן ... עד שנוצר קרום. אבל לא מוכנות, בכל מקרה. משהו כזה.

🔗

ואז יש בצל, חתוך לחצי טבעות דקות.

🔗

וגם תוך כדי ערבוב מטגנים עד שהבצל מזהיב.
אבל!!! רק לא להתייבש !!!

🔗

הבא הוא הגזר. גם כאן, תוך כדי ערבוב מתמיד, אתה צריך לכבות במשך עשר דקות.

🔗

כדי שיתרכך מעט ונספג במיץ בשר. כך שכפי שאומרים הגזר תולה את רגליו.

🔗

ואז מוסיפים את הפלפל. מספיקות חמש דקות לכל היותר.

🔗

כשרואים תמונה זו בקלחת:

🔗

מוזגים כוס יין לקלחת.

🔗

ומבשלים במשך חמש עשרה ועשרים דקות. עד שנותר מחצית מהיין. או פחות.

🔗

ועכשיו הגיע הזמן לזכור את הקדירה השנייה. עם מרק.
ממלאים את הבשר וכל השאר במרק זה. כדי שהבשר יוסתר במרק.

🔗

ואנחנו מכבים אותו לא על אש גבוהה מאוד. בערך חצי שעה. או עד שנפח הנוזל יורד למצב ממנו התחילו לכבות בפועל.

🔗

כאן. וכשהגיע הזמן ...

🔗

... ואז מורחנו את החבוש המטוגן שלנו על גבי מה שאתה רואה למעלה.

🔗

סגרו היטב את המכסה והפחיתו את האש. אנחנו משאירים את הגחלים. ואנחנו נמוגים. מאוד, כאמור במקור המקורי, בעדינות.
מדי פעם בודקים את מידת מוכנות החבוש בעזרת מזלג או מקל מחודד.

🔗

למעשה, כאשר החבוש הופך להיות קל לנקב, אז הכל יהיה מוכן. פשוט תנצל את הרגע. כדי למנוע מהחבוש להתפרק.
נו …

🔗

אכלו לבריאותכם.
וסליחה, לא קיבלתי את התמונה הסופית. הכפיל לא עשה זאת, וזה בבירור נכשל. לא היה זמן לשכפולים ....

🔗

🔗

וזה כבש מבושל עם חבושים ... או חבוש מבושל עם כבש ...? אבל טעים! אל תאמין לי? תבדוק את זה !!!

🔗

אנג'לה לך בארוחה !!!

לא מתכון, אלא שיר!
רק אדם מאוהב במזרח יכול לכתוב כמוך, מכל הלב.
כפי שאני מבין אותך, אי אפשר שלא להתאהב במטבח המזרחי!