טיול של חברי הפורום שלנו לקוריאה, למפעל סוקו

[טאניוליה]

הקריינות מתנהלת בשם המנחה טאניוליה, משתתף ישיר בטיול!
תודה Tanyule על החומר המסופק!



אני מגיש את הדו"ח הקצר שלי על נסיעותי לקוריאה, אנסה לספר לכם על המדינה, האנשים, המטבח. נסענו לקוריאה בהזמנת חברת הקוקיה, כביכול, לראות את הצמח ומוצריו במו עינינו.

נראה לי שלא מספיק לדבר רק על החברה והמפעל, והתמונה לא תהיה שלמה, אז אתאר בקצרה את כל המסע שלנו. לחברת הקוקיה, שהמפעל בו ביקרנו (ממנו, בלשון המעטה, בהלם נעים מאוד, אנחנו לא עובדים ככה).

טסנו לשדה התעופה אינצ'און, מדובר באי נפרד שעליו תעופה ממוקמים, מה הדיילות יפה על הטיסה קוריאנית, aaaaahhh, בובות פשוט, מאוד נחמד, עם חיוכים מקסימים כאלה, מאוד אהבתי אותם. כנראה שיש להם שם בחירה מאוד קפדנית, באופן עקרוני, ההיכרות עם קוריאה כבר החלה מהמטוס, יש לציין היכרות נעימה, כבר התחלתי לאכול מנות קוריאניות במטוס ... חריף, אבל טעים.

ובכן, באופן כללי, הם טסו פנימה והועברו למטוס אחר (בשבילי היום זה כבר היה השלישי ... לכומר שלי נמאס לשבת). עוד שעה טיסה ואנחנו בעיר הנמל בוסאן.

פגש אותנו מכונית ונסענו למלון בדרך, לאחר שעצרנו בסופר לאוכל למופע הקולינרי (כמובן, הבאנו איתנו הרבה מרוסיה).

החנות, dreamaaaaa ....., כל כך ארוזה יפה, ארוזה, הכל טרי, איזה מגוון מוצרים וסחורות יש. קנינו הכל למלון.

המלון נמצא על החוף, הנוף הנשקף מהחלון פשוט עוצר נשימה ... מים, חול ..., התמקם והלך לבית קפה על קו המים, יש בתי קפה פרטיים קטנים. הדגים שנמצאים באקווריומים ליד הכניסה .... נופלים ישירות על שולחנכם, לפעמים אפילו גולמיים, כביכול, בצורתם המקורית. הם נתנו לנו סוג של גאדג'טים, ולכן הם אפילו זזו וזחלו על הפומפיה ... לא יכולנו לנסות אותם iiiii ... התבררו כפחדנים .... רטבים טעימים מאוד, פסטות, כמה ירקות ישiiiiii, זה היה גן עדן עבורי. מנות מאכלי ים התבשלו ממש על שולחננו, יש להן חורים כאלה בשולחנות שלהן למוקדים עם אש, והם טיגנו ממש עליהן ... בטוב טעם ...

טוב, כמובן, אכלנו ... כמו בובי והלכנו בשקט למלון, למחרת היה לנו אחראי מאוד, היינו צריכים לבשל במפעל הקוקיה.

כמה תמונות:

מבט מהחלון שלי







אלה האקווריומים בכניסה לבית הקפה





הדג הזה גולמי, ניסיתי בכנות



זה משהו מקליפות, אבל טעים, מחומם על האש ועם רטבים







אלה אותם gaaaadikiiii, אנחנו לא הם



זה אני .. באופן אישי ..

ביום השני, כפי שכתבתי קודם, ערכנו מופע קולינרי. ובכן, כמובן, זה נאמר בקול רם, פשוט בישלנו את המנות של המטבח שלנו, ומכיוון שהמטבח שלנו עדיין בינלאומי, אני לא יכול לומר שבישלנו מנות מהמטבח הרוסי.

אוליה זבזדה בישלה בורשט (בלי בשר) ופומפושקי + היא הביאה גם חטיף מעגבניות ופלפלים (כולם אהבו את זה ... אני אישית אהבתי את זה מאוד)

אולסיה, מפיץ מסנט פטרסבורג, בישל פילאף ועוגה על חלב מרוכז (הם אמרו פילאף בטוב טעם, והם דיברו היטב על הביסקוויט).

בישלתי תפוחי אדמה ממולאים, פשטידת בצק סטליני (הבצק לא נכשל, בזכות סטלה) ופשטידת תערובת יבשה על בסיס בולגרית, רק עם אוכמניות קפואות (אהבתי את עצמי) על העובדה שהם אהבו את הכלים שלי או שלא אהבו כמוהם, אל תגידו כלום אני לא יכול ... אפילו לא הבנתי ...

אבל היה להם הלם קל כשפרשתי את הספירלות מתפוחי האדמה, היית צריך לראות את ההפתעה שלהם, הם כמו ילדים צילמו אותי עם תפוחי אדמה בטלפונים שלהם, באופן כללי הם אנשים מאוד אדיבים ופתוחים.

למען האמת, הם ניסו הכל קצת, אבל הם עדיין אכלו את האוכל שלהם, זה יותר מוכר להם. הם אהבו את מה שעשינו, הם היו מרוצים, אבל האוכל שלנו פשוט לא מוכר להם, אחרי שבוע בקוריאה, אני עצמי התרגלתי "להדליק" אוכל, והלחמנייה במטוס גרמה לגוף להרגיש כבד.

מפעל הקוקיה בירך אותנו בחביבות ... אבל עם עניין מטורף באנשינו. המפעל מורכב ממספר מבנים הממוקמים במרחק זה מזה. זה לא סדנאות ענק וקווי ייצור קטנים למדי. בעיקר עובדים עובדים צעירים (למרות שההופעות מטעות, הקוריאנים כולם נראים צעירים וטובים למדי). הם ניסו להדריך אותנו בכל החנויות, להציג את כל תהליך הייצור, כדי שנוכל לראות במו עינינו את רמת האיכות המוצגת בדגמי הקוקיה.

ההפקה מורכבת ממספר קטעים. קטע מכני בו מייצרים חלקים מכניים (מעטפות, כיסויים). כל הרכיבים, בין אם פלסטיק או מתכת, מיוצרים כולם בבית.
אזור הרכבה: מורכב מכמה מסועים אוטומטיים. אחד אוסף רכיבים אלקטרוניים, שם הם עוברים את כל השלבים מההרכבה לבקרה (אני עצמי הייתי משוכנע באופן אישי עד כמה הכל נעשה)

השנייה היא הרכבה ושליטה על חלקים מכניים.

השלישי הוא מכלול שלם של מוצרים מוגמרים.

בשלב האחרון, כל המוצרים (ללא יוצאים מהכלל) עוברים מכלול בדיקות.
הבדיקות מתבצעות, ללחץ, למכות (אגב, זה נבדק בבית, המולטי-קוק נפל מאדן החלון ושום דבר לא קרה לו).

הבדיקות מתבצעות בתאי אקלים, המדמים את ההשפעה על חומרי הסביבה של אזורי אקלים שונים. קבעו עמידות חומרים לטמפרטורות נמוכות וגבוהות, עמידות בפני לחות.

כל הכיריים הרבות של קוקיה נבדקות בכוח ובאיכות הביצוע. עמידות בפני קורוזיה ואינם רעילים של החומרים המשמשים, נוכחות של שסתום בטיחות אמין כנגד לחץ יתר והתקן בקרה (מנומטר, מדחום), אפשרות להשוואה בטוחה של הלחץ הפנימי עם לחץ אטמוספרי, בדיקת חובה של סיר הלחץ לחץ יתר מקסימלי המותר.

המפעל מספק את מוצריו ל -15 מדינות (קנדה, אמריקה, ארגנטינה, ניו זילנד, אוסטרליה, אינדונזיה, וייטנאם, יפן, סין, אנגליה, ספרד, אוסטריה, הולנד, רוסיה) ולכל מדינה יש מודל ספציפי משלה שמנסה לקחת בחשבון את הצרכים מהמטבח המקומי.

אחרי שהלכנו למסעדה שמגישה בשר משיש, שלא אכלתי, הבנות אמרו שזה טעים. ולקחתי מאה וכל כך הרבה צלחות של ירקות, מה שגרם לי להתבייש בזריזותי, אבל היא כל כך טעימה. שם ניסינו תה תירס ..... לגימה ראשונה מכלום, ואחר כך את טעם החמאה ... איכשהו אני לא יכול להגיד שמאוד אהבתי.

אבל באופן כללי, כמובן, מאוד אהבנו את זה, שוב הבשר טוגן ממש לפנינו על השולחן, כל כך מעניין לבקר בעולם אחר, עם תרבות שונה מאיתנו. שוב, אני חוזר ואומר, הקוריאנים הם אנשים כה נחמדים, טקטטיים ומטופחים.

הנה קבוצה נוספת של תמונות.

זה אני עם הבנות

















אותו תה תירס קר בכוסות

אחרי בוסאן נסענו לגיונגג'ו מגיונגג'ו ברכבת מהירה לסיאול.

ג'יונגג'ו הייתה בירת המדינה הקוריאנית העתיקה סילה ואחת הערים המשגשגות במזרח אסיה. כוחה של סילה, שהגיח בראשית האלף הראשון לספירה. e., התפשט על פני רוב חצי האי הקוריאני מהמאה ה -7 עד ה -9. מאז נותרו בעיר אנדרטאות היסטוריות ותרבותיות רבות. לאחר נפילת שושלת סילה, העיר איבדה בהדרגה את משמעותה. Gyeongju המודרנית היא עיר בינונית טיפוסית בדרום קוריאה.

עיר מאוד ירוקה כמו קוריאה כולה, יש הרבה הרים וצמחייה כה רבה, ורדים נטועים בכל מקום והרבה פרחים וירק. מה שאהבתי אנשים, הם דואגים להם, בכל מקום על ניקיון וסדר.

ביקרנו במוזיאון הטבע ובמוזיאונים של העת העתיקה. ביקרנו גם במסעדה משפחתית קטנה שמתמחה בטובה (כמו שהם קוראים לזה ככה), יש לנו גבינת טופו. כמה שזה טעים, הוגשו לנו מטוגנים, ואז, כביכול, מעטפות עם בשר ופשוט חתכנו לצלחות. עם רטבים זה סקאאזקה.

זו הייתה המסעדה היחידה שעדיין היינו צריכים לאכול על הרצפה, באולמות אחרים עם כסאות, אבל כאן על הרצפה, אבל נהדר, אהבתי את זה. הם הגישו חזיר כל כך יפה, מבושל בצורה מיוחדת כלשהי, כמו מבושל, אבל לא מבושל, הבנות אכלו, אמרו טעימות. החזיר הזה נותר ... חבל, אנחנו כמו פרוסיה בורלאקובה מהסרט שאנחנו מכירים .... רצינו לקחת את הקטום עם sooooo, ככה אנחנו בעלים.













יין אורז מקקולי (כמו taak), אפילו כשניסיתי לגימה, הוא הזכיר לי את הטעם של הקומיס, כאילו היה עם גזיק









זו סנאי, ואני תושב בג'ונגל האבן, חשבתי ... שביב











אולסיה ואני בונה פירמידות של חלוקי נחל ומבקשים משאלה (יש להם אמונה כזו)



אלה נזירים, תמונות ... תיזהר ... לא נוח כזה.







ראה כיצד מגדלים את היבול



ואלה שתילי לוטוס



זה אותו טקס להכנת משאלות, אתה צריך להניף את היומן שלוש פעמים ולהביע משאלה על ההשפעה.



זה כמו הנרות שלנו בכנסיות לבריאות



שדה אורז





ואת זה אנחנו עוזבים לסיאול ברכבת מהירה במיוחד, ככה זה, זו רק תמונת מצב מתצלום



זו ארוחת צהריים באותה רכבת



ובכן ... שלום סיאול !!!
אולי לא אמרתי לך מה, לא הראיתי את זה, אבל ניסיתי לכסות הכל ... אזכור להוסיף ...
ועכשיו סיאול

סיאול ... היעד הסופי של המסע שלנו. הוא מרשים !!!

אפילו איכשהו ... זה מפחיד אותך בכוחו, גורדי שחקים ענקיים ... זכוכית ובטון. כבר כשאתה מתקרב לעיר אתה מרגיש את הכוח הזה, אחרי המיליונר שלי, שתים עשרה המיליונר הזה הביא אותי לשטות, אולסיה ואוליה היו פשוטים יותר, עם זאת, פיטר אינו צ'ליאבינסק, אך הם אותו הדבר ברושם של העיר.

כבר בתחנה התחלנו לסובב את ראשנו במרץ, היינו מתחילים להזיז את הרגליים, אבל הפחד ללכת לאיבוד עדיין גדול (אני מדבר בעד עצמי באופן אישי). סיאול היא עיר של ניגודים. זו עיר מודרנית פועמת עם גורדי שחקים ופקקים. הקוריאנים הוותיקים הם שמרניים יותר ואולי נוחים יותר באותן עיירות קטנות שהיינו בהן בעבר, אך הדור הצעיר מתענג על קצב העיר הזו, אתה יכול לראות את זה, אתה יכול להרגיש את זה בכל צעד ושעל! העיר נמשכה אותנו גם או שניסינו להגיע לשם מהר יותר. בניינים רבי קומות .... הרבה .... יפים איבו ושם ואז רחובות קטנים, עם בתי קפה חמודים, זה כל כך ניגוד, וכל כך הרמוני. נראה לי שכל קוריאה נמצאת בזה, הכל שזור בעבר ובעתיד ובהווה. הסתובבנו בעיר הערב, היינו עדים לשלוש הפגנות או הפגנות ... אני אפילו לא יודע איך לקרוא לזה. על אחד, אנשים דרשו העלאת שכר, בשני, סטודנטים דגלו בהפחתת שכר הלימוד, ובשלישי ... אני לא זוכר.
הגענו גם לקונצרט ממש ברחוב, בכיכר, קונצרט באוויר הפתוח, בוצעו שירים עם גיטרה, זה היה קלאסנו !!!!! ואנשים שרו יחד !!!! את כל!!! ומבוגרים וצעירים. כמובן שניסינו לעבור במהירות בין קהל המפגינים (בזמן שסובבנו את הראש, לא שכחנו לצלם ...) אנחנו עדיין זרים וזה לא נוגע לנו.
אבל עד כמה פעולות אלה היו מסודרות, המשטרה הייתה שם ואז הזכירה כי הזמן הקבוע של הפעולה פג והגיע הזמן להתפזר (אתה לא חושב שאני כל כך חכם ולמדתי את השפה הקוריאנית תוך שבוע , זה מתורגם עבורנו) ואנשים התחילו להתפזר. בנות, פשוט קינאנו עד כמה האזרחות של קוריאה חזקה, אנשים יודעים את הזכויות והאחריות שלהם.

ביקרנו ברובע הנוער ... או בשוק ... באופן כללי, יש שם בעיקר חנויות לצעירים שהם מבלים, יש קניות, יש שם בתי קפה ודיסקוטקים, כל כך נהדר שאהבנו.

אכלנו באיזה בית קפה קטן, עוגות עם קימצ'י, עוגות עם פירות ים, ניסיתי לעשות את זה בבית ... זה לא זה, היום קניתי הכל לקימצ'י, אשתדל לבטל את המנוי. זה נראה כמו בית קפה קטן, אבל הכל טרי, כאן פשוט מבושל ... טעים על אודות.

הם גם ביקרו בארבאט שלנו, הרבה דברים מעניינים, שם צעירים סובבו ממתקים לשיר עליז ופרובוקטיבי, היה צורך לראות את זה, אנחנו ... צרחנו בהנאה, צעקנו בראבו ומחאנו כפיים. עדיין לא הבנתי מה ואיך, אבל זה נהדר, מבייגל צפוף של משהו שמכיל סוכר, הם קיבלו שערות כל כך טוב, כמו סוכריות צמר גפן, וכל זה הצעיר עשה בעצמו, רק בעזרת הידיים שלו , השנייה בשערות המתוקות האלה עטופות אגוזי מלך טחונים, התברר שזה טעים.

נסענו ... לגורבושקה (אל תחשוב על זה ככה), שם קיבלנו זבזדה סירים ומחבתות. יש הרבה ציוד, אבל לא זול (בהחלט חטפנו מחבתות).
ביקרנו בארמון הקיסרי, איזה טבע נפלא, צמחייה, גופי מים קטנים וכל זה נמצא כמעט במרכז סאול.

באופן אישי, היכה אותי היחס של הקוריאנים לטבעם, נהר זורם במרכז סיאול (לצערי אני לא יודע את השם), הנהר הזה היה סגור ... הם התגלגלו מתחת לאספלט והפכו לשדרה רחבה , אבל אז הבנו שזה מאיים על כל הטבע. ומה אתה חושב? לא מבינים הם ... שחררו את הנהר הזה על ידי בניית גשר והפיכת שם אזור בילוי להולכי רגל, מה שמעיד על כך שאנשים חיים לא רק בהווה, אלא גם חושבים על העתיד. בערב מאוד יפה שם.

ביקר בהצגת תיאטרון נאנט (תיאטרון צ'ונדונג)
תיאטרון נאנט הוא המקום בו מתקיימת באופן קבוע ההופעה הקוריאנית הראשונה שאינה מילה "נאנט". נאנטה הוא הכלאה אמנותית, שילוב של מיצג מוזיקלי עממי קוריאני מסורתי בשם samulnori וצורת הופעה מערבית. ארבעה שפים מופיעים על הבמה בצורת מטבח ומתחילים להכין מנות לשולחן החתונה. בתהליך זה הם מקצבים מקצבים סמולנוריים מסורתיים באמצעות מגוון כלי מטבח: סירים, מחבתות, צלחות וכו 'התיאטרון זכה לפופולריות רבה מאז הקמתו, בזכות המיומנות, המהירות והעוצמה של הופעת האמנים. למרות שהביצועים מתמקדים בעיקר במקצבים ובקצבים, העיטור המוצלח הופך אותו למעניין עבור אנשים מכל הדורות והמדינות. התיאטרון זכה בפרסים גבוהים עבור הופעות במדינות אחרות, וכעת 70-80% מהקהל הם זרים.
זה היה מרהיב !!!! איך צחקנו, מחא כפיים ודרכנו ..... זה קאאיף, זה מטען של אנרגיה כל כך מטורפת !!!!!! לחיינו כאבו מצחוק, ידינו כאבו ממחיאות כפיים. זה ..... אין מילים ....

ביקרנו בבית קפה רטרו משנות ה -70, טוב, מנות ושם ... אני אגיד לך איך הבנות ואני לא ניסינו, עם כל הכבוד שלא יכולנו לאכול, זה היה כל כך טעים, אבל כל כך הרבה. רק שבשנות ה -70 המדינה נבנתה וקמה לתחייה, והקוריאנים של אז היו צריכים לעבוד כל כך הרבה והם אכלו פעם ביום, ופעם אחת זו ניסו למלא את עצמם לעתיד, ועבדו למען 18-20 שעות, ובית הקפה הזה מזכיר לכם, על אותה תקופה, פנים סגפניות ומנות גדולות. אני חושב שהם גאים באבות ובסבים, שבזמן כה קצר ממדינה חקלאית נחשלת, יצרו מדינה מפותחת בכל המובנים בה כולם חיים.

טסנו הביתה, כמובן, בשמחה שטסנו הביתה (החמצנו), אבל עם ... חרטה קלה, חבל להיפרד מהמדינה שקיבלה אותנו כל כך טוב. תודה לך קוריאה! תודה לאותם אנשים שנתנו לנו את ההזדמנות לראות את כל זה.

אפשר לכתוב הרבה ... זה עולם אחר, זה תרבות אחרת, הכל חדש ומעניין. ניסיתי לתאר בקצרה את הרגשות, התחושות והתגליות שלנו. והתמונות שלנו הן הנוף של קוריאה דרך העיניים שלנו. אבל ראינו את זה ככה, ועם הסיפור שלי ניסיתי להעביר לך הכל. אולי, כמובן, זה לא כל מה שרציתי לומר ... אבל

ועכשיו מבחר תמונות ...

התצלום הוא כמובן קיש שלם של מיש, אבל אני חושב שתראו מה רציתי להעביר. המדינה הרב-צדדית שראינו.
תודה לכולכם שקראתם את מה שניסיתי לתאר כאן

[רומצ'קה]

רומצ'קה, תודה שפרסמת את הדוח.

[טאניוליה]

טאניוליה, לבריאות

היה מעניין לקרוא ולראות על מדינה כה רחוקה עבורנו - קוריאה!

מעניין!

[טאניוליה]

טאניוליהתודה רבה על הדיווח המצוין. היה מעניין מאוד לקרוא ולצפות בתמונות. את הילדה החכמה שלנו

תודה רבה, ניסיתי לתאר את הרגשות שלי. את מה שהילדות ואני ראינו נגענו, אנחנו יכולים לומר במו ידינו.

[טאניוליה, מנהל]

טאניוליה, מנהל, תודה על הסיפור והתצלום! מעניין מאוד !

בנות - תודה על הדיווח, על התמונות, קראתי אותו בעניין רב !!!

[רומא, טניוליה, סופר!]

רומא, טניוליה, סופר!
כל הכבוד לספר. כאילו הייתי איתך בקוריאה.

רק אני לא הבנתי מהתמונות. אני מכיר את הכוכב (בגלל זה הוא הכוכב).
אבל שתי ילדות צעירות, מי זה מי?
אני עדיין לא מבין מדוע הם כה רזים.

מנהל, טאניוליה! לומר שזה נהדר זה לא להגיד כלום! אתה סופר !!! : yahoo: תודה רבה! ואדמין היה אחד אחר לגמרי, מורה רציני, אבל כאן .... זה: ילדה_רומשקה: אין מילים כל כך טובות.

[טאניוליה]

עַל טאניוליה בהתחלה חשבתי שזה בכלל לא טאניוליהוברברה ברילסקה הצעירה המחתרתית

אושיו הבין. סבטלקאיה- יופי של טאניולי.

ואדמין היה אחד אחר לגמרי, מורה רציני, אבל כאן .... זה: ילדה_רומשקה: אין מילים כל כך טובות.

לְהַסכִּים. רומא כל כך צעירה וכל כך מגניבה.

[טאניוליה]

טאניוליה, תודה על סיפור כל כך מעניין. מנהל תודה רבה על המצגת!
או שלא הבנתי משהו או שאתה בנות. אך מנהל מערכת פרסם רק דוח על נסיעתם של משתמשי הפורום שלנו לקוריאה.
אני מבין שהייתי שם טאניוליה, כוכב ועוד ילדה אחת "מפיץ אולסיה מסנט פטרסבורג"
לפתח את הספקות שלי אם אני טועה!

[טאניוליה]

[
אני מבין שהייתי שם טאניוליה, כוכב ועוד ילדה אחת "מפיץ אולסיה מסנט פטרסבורג"
לפתח את הספקות שלי אם אני טועה!

צָרוּד, אתה צודק לחלוטין. הכוכב אמר לי. כולכם מכירים את הכוכב. טאניוליה היא ברונטית. אולסיה בלונדינית.

[בנות]

מנהל, טאניוליה! לומר שזה נהדר זה לא להגיד כלום! אתה סופר !!! : yahoo: תודה רבה! ואדמין היה אחד אחר לגמרי, מורה רציני, אבל כאן .... זה: ילדה_רומשקה: אין מילים כל כך טובות.

בנות!!!!!!

רומא לא נסע לקוריאה !!! מנהל היה בבית בזמן הזה !!!!

תודה תגיד טאניול לדוח הטיול !!!
וראה את הדו"ח שלי על איטליה כאן איטליה. רימיני. https://mcooker-iwm.tomathouse.com/index.php@option=com_smf&topic=146692.0 היכנס - מעניין!

לא דוח, אלא שיר, אהבתי אותו מאוד, וגם התמונות, הבנות כולן פשוט נפלאות

[מנהל]

תודה לכל, מנהל לא בתמונה, כוכב אתה יודע שזה חשוך אני , אור אולסיה מסנט פטרסבורג. מנהל, עזר לי להכניס את החומר לנושא הרלוונטי, שבזכותו תודה רבה.

[טאניוליה]

זה אני .. באופן אישי ..

אני מתנצל על כך שבלבלתי הכל
הפוסט היה של אדמין, והשורות הראשונות שהקריינות מטעם טאניוליה נמחקו לחלוטין בזיכרון עד שנשלחו תמונות המשתתפות בטיול ..

טאניוליה - אני עדיין נורא שמחה לפגוש אותך, ילדה כל כך קורנת !!!

אההה ...

אנשים חיים ... הם מתאהבים, הולכים לבתי הקולנוע, לתנ"ך ... לתנ"ך ... - אל תקלל, בילי ... - ... בספריות. (ג)

זו סנאי, ואני תושב בג'ונגל האבן, חשבתי ... שביב

וזה השבב, הוא גם סנאי אדמה, יש לנו את זה בבית.

והסנאים שלנו הם לא כאלה, אני מאוד אהבתי את הקוק הזה.

והסנאים שלנו אוכלים קודיבליקוב.

והסנאים שלנו אוכלים קודייבליקוב.

ומי זה?

וכאן במגדן יש סנאים ושבבים ... בדאצ'ה סנאים שחורים התרבו, ממהרים בין העצים ... ובסוצ'י סנאים הם כמו סנאים מעופפים, הם נקראים סנאי חולדות על ידי המקומיים ...

ומי זה?

ק"ג ...

ובכן, משהו כזה ...

ק"ג ...

ובכן, משהו כזה ...

הבנת

אני גר בקוריאה למעלה מ -15 שנה. בבוסאן. אני מאוד מאשר שהכל כתוב בצורה אמיתית, בלי סלסולים וכל קישוטים מראש! בדיוק כך אני רואה את מולדתי השנייה - קוריאה, מדינה שטופה ומטופחת וקוריאנים אוהבים את מולדתם לשם סדר ושגשוג בה. אני אוהב את קוריאה! אם לחברי הפורום יש שאלות, כתוב, אוסיף בשמחה את סיפורן של הבנות שהגיעו לקוריאה. חבל שאני חדש בפורום, אז הייתי פוגש את בני ארצי ...

אני גר בקוריאה למעלה מ -15 שנה. בבוסאן. אני מאוד מאשר שהכל כתוב בצורה אמיתית, בלי סלסולים וכל קישוטים מראש! בדיוק כך אני רואה את מולדתי השנייה - קוריאה, מדינה שטופה ומטופחת וקוריאנים אוהבים את מולדתם לשם סדר ושגשוג בה. אני אוהב את קוריאה! אם לחברי הפורום יש שאלות, כתוב, אוסיף בשמחה את סיפורן של הבנות שהגיעו לקוריאה. חבל שאני חדש בפורום, אז הייתי פוגש את בני ארצי ...

תודה רבה על המשוב שלך. אהבנו במיוחד את קוריאה ובוסאן. הקוריאנים מאוד ידידותיים, לי אישית יש רק זיכרונות נעימים.

בדיוק ראיתי את הנושא, בנות, תודה רבה, מעניין מאוד!

בדיוק ראיתי את הנושא, בנות, תודה רבה, מעניין מאוד!

תודה

גם רק ראיתי את הנושא - כמה נהדר! וטניוליה סיפרה הכל כל כך טוב, ואכן כאילו הייתה שם איתך, היא ראתה הכל בעיניים שלך. מעניין מאוד, תודה על הנסיעה לקוריאה.

גם רק ראיתי את הנושא - כמה נהדר! וטניוליה סיפרה הכל כל כך טוב, ואכן כאילו הייתה שם איתך, היא ראתה הכל בעיניים שלך. מעניין מאוד, תודה על הנסיעה לקוריאה.

מלניושקה, אנח, תודה. : פרחים: ניסיתי להעביר את כל הרגשות ... למרות שזה קשה.
אולי אנחנו צ'ליאבינסק ונפגשים איכשהו