🔗חמאה. הטבעי הרגיל, כלומר חמאת CREAM. בלי משהו מיותר ומיותר.
זה לא היה קל ... לא, אל תבינו אותי לא נכון - אני לא מתלונן. פשוט, זה היה ... ממש קשה. פעם בילדותי ראיתי איך סבתא שלי, ממלכת השמים לה, מכינה חמאה. אבל ראשית, ראיתי את זה בעקיפין לחלוטין, במעורפל, אם אתה אוהב (ממש לא הייתי צריך את זה) ושנית, ... שנית, פרטים חשובים מאוד בהכנת משהו טעים. אבל אותם, הפרטים האלה, בפרט, אני פשוט, באופן כללי - זה רע כשאתה לא יודע, אבל אתה גם שוכח ... !!!
לאחר שחיטטתי במתכונים ובמקורות, התברר כי אלגוריתם הבישול המשוער כלל אינו ברור. כלומר, השרשרת הטכנולוגית התפתחה, אך הדברים הקטנים והפרטים ... אוי ואבוי ....
אבל! נמש ...
🔗... הוא "יודע מעט מאוד" את עבודתו ומבצע אותה בחריצות. הולכים בעשב הטרי ובשמש האביבית ...
🔗... לקבל רגשות חיוביים מתקשורת עם הדור הצעיר, אמנם קטן, אך גם נושא חלב וקרניים ...
🔗... ו ... "לאיזו מטרה אתה מעוניין כאן, חבר? ..." לשים לב ללא קרניים, אם כי בהנאה שכנים שותים חלב ...
🔗... שלוש פעמים ביום הוא מייצר באופן קבוע חלב טעים ואיכותי ביותר. וזה נותן טוב, אני חייב לומר.
פרה נולדה וגדלה בחווה, שם חלבו אותה אך ורק במכונות חליבה, ולכן נאלצתי לרכוש נס טכנולוגי שכזה.
🔗מכונת חליבה, אם מישהו לא יודע. נדבר עליו בפירוט רב יותר בהמשך.
עד אז ... אנחנו לא מדברים על חמאה? כך….?
לכן, אם חמאה היא חמאה, הרי בהתחשב בעובדה שזו המאה ה -21, ומה שלא ניתן לומר, ההתקדמות קיימת גם היא, הוחלט לחלץ את הקרם באמצעות מפריד. ואל תסיר אותם מהחלב המיושב. ועוד נקודה אחת משחקת כאן תפקיד. יצאנו להשיג חמאת שמנת מתוקה, כביכול. לכן, שמנת נחוצה לא חמוצה, או חמוצה, אלא מתוקה. הסברת את זה במבלבל? טוב אני מצטער. כפי שיכולתי.
לכן נעשה שימוש בנס הפנטסטי של חברת MotorSich ... המפריד באופן כללי.
🔗איך הוא עובד? עם רעש, שריקה ורטט כזה שאתה צריך להחזיק אותו. במיוחד כאשר מפלס החלב במיכל הקולט יורד והמכונה, כביכול, כבר לא מרגישה לחץ מלמעלה. ואז יש ללחוץ על הטנק הזה בדיוק על הכונן.
מכיוון שהחלב נאסף במשך יומיים והוא באופן טבעי עמד במקרר, בעקבות המלצות טכנולוגיות ההפרדה, הם חיממו אותו. לא יותר מדי. עד מקסימום ארבעים מעלות.
🔗ואז נשפך חלב למיכל העליון של המפריד, המכונה מתחילה, מסתובבת (הגירוסקופ פשוט) ושסתום אספקת החלב נפתח לחלק הפנימי של המכשיר. ומיד התשואה זורמת מהברז השמאלי. או יותר פשוט חלב רזה.
מימין קצת מאוחר יותר ובטיפה זורמת קרם הרבה יותר דק. טעם, אני אדווח לך, הכי יוצא דופן ... אחרי הכל, מוצר טבעי הוא לא איזה קרם ניסטלים לקפה. אוף, אלוהים יסלח לי.
🔗לאחר מכן, הכניסו את הקרם למקרר. להבשלה. בשביל הלילה.
בבוקר, להפך, חיממתי אותם. במים חמים עד לטמפרטורה, כיוון שאהבתי את החיסור במקור אחד "... מי נהר קיץ ...".
🔗ואז הוטל המקל. כמו כן, אתה יודע, נס של טכנולוגיה. אני אגיד עליה כמה מילים אחר כך.
🔗הוא מורכב משלושה מרכיבים. יכולת טחינה, הנעה וגלגלת עם מדחף, מאיץ, כלומר.
🔗את השמנת מוזגים למיכל, מכניסים את הכונן עם המדחף על גבי זה.
🔗והיחידה נדלקת בחשמל. והוא מתחיל לזמזם ולהסתובב במהירות איומה על השולחן. אתה צריך להחזיק מעמד.
במקורות הישנים, שם אנו מדברים על סיבוכים, הם אומרים על מהירות סיבוב התוף בשישים ושבעים סל"ד, זה ... נותן לכולם אלף וחצי. וזה לא מסובב את התוף, אלא משקל את הקרם בעזרת מדחף מתכת זה. באופן כללי, זה עובד על פי עיקרון צ'וכונסקי. אז המסקנה היא פשוטה - אתה צריך לחפש אומן שיצור יחידה אותנטית.
אחרי ... הלמתי במשך חמש עשרה דקות או קצת יותר, יש לנו את התמונה הזו.
🔗כלומר, בקריאת המקורות הבנתי שייווצר גוש מסוים של חמאה וחלב חמאה. מיד, כפי שאתה יכול לראות, נוצרה תערובת הומוגנית עבה. מעין שמנת חמוצה. האמת מאוד טעימה וארומטית.
חצי השעה הבאה של דפיקות וסיבוב היחידה כך שהמסה איכשהו נפלה מתחת לדחף של ממש זו לא נתנה תוצאה רבה. שמנת חמוצה זו רק הפכה הומוגנית יותר. לא היה שום רמז להפרדה בין חמאה לחלב.
🔗עוד רבע שעה ... משהו כמו חלב חמאה הופיע.
🔗הוחלט להפסיק ללעוג למוצר. שמתי אותו במגשים. החלטתי לעמוד במקרר - להתעבות. כי הטעם, כמובן, היה מדהים. מתוק עדין ושמנת.
🔗אבל!!! עניין של סיכוי. טיפלנו באדם אחד טוב מאוד ואדיב עם חלב וחמאה. אז הוא הראה ואמר איך להמשיך בתהליך. בְּבִירוּר.
וזה צריך להיות כך.
תזדקק למים קרים וקרים מאוד.
🔗השמנת החמוצה שלנו (כפי שהתברר, זו החמאה הרצויה מאוד), אחרי שעמדנו קצת זמן במקרר, ממש קיבלה גושים והתפוררה מתחת לכף לגושים - דגנים.
🔗אנו ממלאים אותו במי קרח ממש.
🔗וגם תוך כדי ערבוב יש לשטוף היטב. המים נעשים כמעט מייד.
🔗ואז אנו מקפלים אותו בחזרה על מסננת, סוחטים אותו מעט החוצה.
🔗ואנחנו חוזרים על התהליך לפחות שלוש פעמים נוספות.
🔗יש צורך לתת למי השטיפה לנקז היטב, מה שייקח איתו את שאריות החמאה הזו ממש וכל מיני חמיצות מיותרת וזיהומים אחרים. ושם את הגושים שנוצרו על בד.
🔗וסחט אותו ביסודיות. להסרת כל הלחות שנותרה.
🔗הנה זה ... חמאת קרם אמיתית !!!
🔗הבנת !!!
🔗 🔗ואנחנו נעצב במגש .... אפשר, כמובן, לא להיות מעוצבים, אך נוח יותר לאחסון ולהובלה במגשים.
🔗הנה זה ...
🔗לבן. לְנַקוֹת. רֵיחָנִי. טעם קרמי עדין. מתוק. שומני במידה.
🔗סתם ככה ... עם לחם טרי לבן. עם תה מתוק או, אפילו יותר טוב, עם חלב טרי ... !!!
🔗אנג'לה לך בארוחה !!!